לדלג לתוכן

מנחם גרנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מנחם גרנית
מנחם גרנית בסרטייה של קול ישראל ברחוב הלני המלכה במהלך הפירוק, יוני 2017
מנחם גרנית בסרטייה של קול ישראל ברחוב הלני המלכה במהלך הפירוק, יוני 2017
מנחם גרנית בסרטייה של קול ישראל ברחוב הלני המלכה במהלך הפירוק, יוני 2017
לידה 14 באוקטובר 1951 (בן 73)
תל אביב, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
תקופת הפעילות מ-1972
עיסוק עורך מוזיקה, שדרן רדיו
מעסיק תאגיד השידור הישראלי, קול ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
פייסבוק menachem.granit
טוויטר mgranit
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מנחם גרנית (נולד ב-14 באוקטובר 1951 בתל אביב) הוא עיתונאי, שדרן רדיו ועורך תוכניות מוזיקה ישראלי.

כשהיה בן 5 ירדה משפחתו לאוסטרליה וחזרה לישראל כעבור 4 שנים.

ב-1972, לאחר שחרורו מצה"ל, התקבל לעבודה כטכנאי בקול ישראל בירושלים.

ב-1974, בעקבות מפגש עם עורכת התוכניות רות כידן, החל לערוך תוכניות מוזיקה ברדיו. בין השאר ערך את התוכנית "מפופ ועד בכלל" ברשת ב' וכן תוכניות מוזיקה ששודרו ברשת הניסיונית – רשת ה'.

במקביל, הצטרף ברשת ה'לצוות העריכה של התוכנית "אמא לא תמות על זה", תוכנית מוזיקת רוק ופופ מתקדם, שערכה רות כידן והגישה שמירה אימבר.

ב-20 ביוני 1976 נוסדה רשת ג' ומנחם גרנית נמנה עם צוות ההקמה, תחת ניהולה של דרורה בן אב"י, שהייתה מנהלת חטיבת הבידור וגלעד בן ש"ך שהיה מנהל מחלקת הבידור.

ברשת ג' שינתה התוכנית "אמא לא תמות על זה" את שמה ל"קצת אחרת", ולצד תוכנית הרוק המתקדם, "רוק פלוס", בגלי צה"ל (שערך בסוף שנות השבעים יואב קוטנר),[1] היא הייתה למקור מידע מרכזי של חובבי הרוק המתקדם בישראל.[2][3]

בשנים 19781998 ערך גרנית את "קול-בו", מגזין המוזיקה הראשון ברשת ג'. התוכנית הביאה מדי שבוע חדשות בתחומי המוזיקה הפופולרית בארץ ובעולם, מצעד מכירות תקליטים, ראיונות עם אמנים בישראל ומחוצה לה, כתבות על תופעות מוזיקליות ועוד.[4] זוהר ארגוב העניק את הריאיון הרדיופוני הראשון שלו למנחם גרנית בתוכנית זו. אהוד מנור, משה מורד, יורם מארק-רייך ויואב לימור שימשו כתבים של התוכנית בלונדון.

גרנית ערך והגיש תוכניות רבות ברשת ג', היה שותף לסדרות מרתוניות מיוחדות ולעריכת אלבומי מוזיקה, הנחה, ערך ושידר תוכניות מוזיקה רבות כמו "מאחורי השירים", "רוק בישראל" ועוד. הוא התמחה בשידורים חיים של מופעים שונים מאתרים שונים בארץ, ביניהם מופעיהם של רוג'ר ווטרס להקת מטאליקה, ג'ו קוקר ועוד. בשנת 1979 נבחר למנהל מחלקת הבידור של קול ישראל בירושלים ויחד עם מנהל רשת ג' אמנון שילוני היה שותף מרכזי למהפך העברי של רשת ג', שהפכה מתחנה פופולרית המשדרת מוזיקה בין-לאומית לתחנה המשדרת רק מוזיקה ישראלית. היה חבר בוועדות של רשות השידור לבחירת שירים שיצגו את ישראל בתחרות האירוויזיון, בין השאר היה חבר בשנת 1997 בוועדה שבחרה בשיר דיווה בביצוע דנה אינטרנשיונל.

ב-2008 פרש מרשת ג', הקים את אתר האינטרנט של רשת ב', והיה העורך הראשי שלו בחטיבת החדשות של קול ישראל. ב-2011 נבחר למנהל חטיבת הביצוע של קול ישראל ובמסגרת זו היה אחראי על קרייני הרדיו, ניהל את הסרטייה ומאגרי המוזיקה של קול ישראל, קידם תהליכים של שימור, הצלה ודיגיטציה של הקלטות הארכיון של קול ישראל והיה אחראי על תחנות הרדיו החינוכי של קול ישראל בבתי ספר תיכון ובמכללות ברחבי הארץ.

ב-2012 הטיל עליו מנכ"ל רשות השידור דאז יוני בן מנחם להקים את יחידת המדיה הדיגיטלית של רשות השידור וב-2016, לקראת סגירת רשות השידור התמנה למנהל בפועל של חטיבות ההנדסה של קול ישראל.

מ-2014 ועד 2022 הוא הרצה על רדיו במחלקה לפוליטיקה ותקשורת במכללה האקדמית הדסה בירושלים.

ב-2017 היה חבר בצוות הפירוק של רשות השידור ובעקבות הקמת תאגיד השידור הישראלי הוא ערך והגיש במשך שבע שנים תוכניות מוזיקה ב-כאן 88 בשם "שלושים ושלוש ושליש". שמה של תוכנית זו נגזר ממהירות הסיבוב של אריכי נגן. בימי ראשון הוא משדר תוכנית בשם "אלבום לאי בודד", המיוחדת לאלבומים קלאסיים מתחום הפופ והרוק הבין-לאומי.[5]

היה המנהל המוזיקלי הראשון של התוכנית זה הזמן שהנחה רם עברון והיה אחראי ב-1981 לחשיפה הראשונה של מאיר בנאי בתוכנית. שימש חבר מערכת תוכנית המוזיקה עד פופ משנת 1982 בהנחיית אהוד מנור ובשנים 19851987 הנחה את התוכנית, רוב הזמן לצידה של ענת דולב.[6]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

למנחם שני ילדים מנישואיו הראשונים. הוא נשוי בשנית לטובה ומתגורר במשמר דוד.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מנחם גרנית בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ידיעה על תוכנית הרדיו רוק פלוס בעריכת יואב קוטנר, מבחר שידורים, דבר, 10 בפברואר 1978
  2. ^ ידיעה על תוכנית הרדיו בהגשת שמירה אימבר, נעמי גל, תצפית טלוויזיה ורדיו, מעריב, 29 בספטמבר 1976
  3. ^ ידיעה על תוכנית הרדיו קצת אחרת בעריכת רות כידן ומנחם גרנית, מבחר שידורים, דבר, 16 במרץ 1979
  4. ^ טל פרי, כל עורך והראש שלו. זה הסוד, מעריב, 15 באפריל 1988
  5. ^ רשימת אלבומי אי בודד להאזנה, בקבוצת הפייסבוק אלבום לאי בודד
  6. ^ מנחם גרנית, מלחמת התשה. טור פרידה: מנחם גרנית עוזב את עד פופ, באתר חדשות, ‏18 בפברואר 1988